דף יומי, מסכת גיטין, דף מ"ח 03 Jul 2023 | 2 min read 03/07/2023 Yesterday's Daf: Gittin 47 מחלוקת ריש לקיש ור יוחנן נוגעת גם ביובל # לגבי אדם שמכר שדהו לאחר בזמן שהיובל נוהג לפי ר יוחנן הלוקח מביא וקורא (כי קניין פירות כקניין הגוף) ולפי ריש לקיש מביא ואינו קורא. האם נחלקו תנאים במחלוקת ר"ל ור"י # הגמרא רצתה לומר שנחלקו לגבי אדם שקנה מאביו קרקע בזמן שיובל נוהג והקדישה ואז מת אביו (כלומר בזמן שהקדיש היתה השדה אצלו כשדה מקנה - שחוזרת לבעלים וליורשים המקוריים ביובל, אך בו בזמן השדה היתה ראויה להיות אצלו כשדה אחוזה - שביובל חוזרת לכהנים אם הקדישם הבעלים) שלפי ר יהודה ור שמעון השדה חוזרת לכהנים ולפי ר מאיר חוזרת לאותו אדם כי הקדישם בתורת שדה מקנה. כך שלפי ר יהודה ור שמעון קניין פירות לאו כקניין הגוף ולפי ר מאיר כן. אבל הגמרא דוחה את זה ואומרת שלא בהכרח נחלקו בעניין קניין פירות אלא באופן הדרש מהפסוקים. להלכה # לפי רבא יש סיוע לריש לקיש מברייתא ומפסוק שקניין פירות לאו כקניין הגוף. לפי אביי יש מסורת מאבותינו שקנין פירות לאו כקנין הגוף. פרק חמישי, הניזקין # משנה # שבע תקנות תוקנו מפני תיקון העולם: ניזקין שבאו לגבות את חובם, גובים מעידית הקרקעות של המזיק בעל חוב שבא לגבות את חובו, גובה מבינונית כתובת אשה לפי ת"ק מזיבורית ולפי ר מאיר מבינונית לא נפרעים מנכסים משועבדים כשיש נכסים פנויים לגביה אף אם הם זיבורית. אם החייב מת והוריש לבניו כמה קרקעות, היתומים פורעים את החוב מזיבורית הקרקעות שלהם. אם אדם גזל קרקע מחבירו ומכרה ללוקח. הלוקח השביח את הקרקע והוציא ממנה פירות והנגזל בא ותבע את קרקעו. הלוקח תבע את הגזלן על דמי השבח ולגזלן אין ממה לפרוע לו, יגבה הלוקח רק מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים. כנ"ל לאדם שמת ולא הניח נכסים שמהם יוכלו לזון את אשתו ובנותיו. אדם שמוצא מציאה לא יישבע שלא עיכב בידו חלק ממנה גמרא # עידית של ניזק או של מזיק # ועידית של הניזק שוה כמו זיבורית של המזיק. לר עקיבא משלם את העידית של מזיק ולפי ר ישמעאל בשל ניזק.