21/09/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 76
Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

מומים שבסתר #

ר נחמן אומר שאשה שחולה במחלת הנפילה (אפילפסיה) זה כמומים שבסתר כיון שהיא יודעת את הזמן שבו החולי תוקף אותה, אבל אם אינה יודעת את הזמן שזה תוקף אותה, זה כמומים שבגלוי שלגביו אמרו חכמים שהוא ידע והתרצה במום זה.

משנה #

איש שנולדו בו מומים לאחר הנישואין לא כופים אותו להוציא את אשתו בגט. לרשב"ג זה מדובר רק במומים קטנים שהאשה לא מקפידה עליהם אבל במומים קטנים שמקפידה עליהם כופים אותו.

גמרא #

היו או נולדו #

לר יהודה האיש שנולדו בו מומים, לר חייא בר רב שונים "היו" ולא נולדו.
שואלת הגמרא, הרי לפי מה שאמר רשב"ג, אם אני אומר שהמומים היו, אז איזה הבדל יש לי בין מומים קטנים לגדולים אם היא ראתה והתרצתה.
אלא שאומרים שהיא חשבה שתוכל להסתגל למומים הללו אבל במומים קטנים לא אומרים זאת.

מהם "מומים גדולים" #

לרשב"ג נסמית עינו או נקטעה ידו או נשברה רגלו.
לר אבא בר יעקב ר יוחנן סבר שאין הלכה כרשב"ג בכל מקום אבל במשנתנו הלכה כמותו. לפי רבה בב"ח ר יוחנן סבר שהלכה כמו רשב"ג בכל מקום וגם במשנתנו. אבל לרבא, הלכה כחכמים.

משנה #

כופים אותו להוציא את אשתו אם הוא מוכה שחין, בעל פוליפוס (הגמרא תפרש), המקמץ והמצרף נחושת, מעבד עורות. כל אלו, בין אם היו בו אותם המומים לפני הנישואין או בין אם מלאחר הנישואין, חייבים להוציא.
לר מאיר, אם התנה איתה לפני הנישואין שתינשא לו למרות המומים, היא יכולה לומר שהתרצתה כי חשבה שתתרגל וחזרה בה. לפי חכמים, אם התנה איתה היא חייבת לקבלו, אלא אם הוא מוכה שחין כי התשמיש מסכן אותו כי העור שלו נופל.
מעשה בצידון ואמרה אשת המת לאח המייבם שאינה יכולה לקבל אותו למרות שהוא בורסי כמו אחיו, רק שאותו אינה מקבלת.

גמרא #

מהו פוליפוס #

לשמואל, מי שיש לו ריח רע מהחוטם. ובבריתא שנינו שיש לו ריח רע מהפה. לר אסי זה היה הפוך.

מהו מקמץ #

לר יהודה זה מי שאוסף את צואת הכלבים בידיו. אבל ראינו בבריתא שזה נתון במחלוקת ואחת הדיעות היא שזה מי שמעבד עירות

מהו מצרף נחושת #

לר אשי, זה מי שמרדד נחושת ויש בזה ריח רע. לרבה בב"ח זה מי שחוצב נחושת ובכך מסריח מאד וכך סברה גם ברייתא.

איני זן ואיני מפרנס #

לפי רב חייב להוציאה. כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת.

מתי כופין אדם להוציא את אשתו #

לר אסי רק אם הם נישאין לפסולות להם. ושמואל נתן בזה דוגמאות כגון אלמנה לכה"ג, גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט וכו'
ר תחליפא סבר בדעת שמואל, שגם אם שהה עם אשה אחת יותר מעשר שנים.

מדוע לא שנינו את המקרים הללו במשנה? #

הגמרא שואלת על ר תחליפא מהמשנה שלנו, למה לא שנינו את המקרים הללו? (מילא ר אסי יכול לומר שלא דברה המשנה בדאורייתא)
אז ר נחמן מתרץ ששוהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה כופין אותו להוציאה במלים, אבל המקרים שבמשנה זה גם באמצעים פיזיים.
לר אבא, החילוק הוא שבמשנה שלנו הכפיה היא לטובת האשה אבל באשה שלא ילדה זה גם אם היא לא רוצה לצאת כופין אותו.

מוכה שחין #

ר יוסי אמר שיש 24 סוגי שחין והכי קשה בם זה "בעלי ראתן"

ממה זה נגרם #

איש ואשה שהקיזו דם ולאחר מכן שמשו מיטתם
ר פפא מדייק שזה כשלא טעמו כלום לאחר הקזת הדם.

מה סימני המחלה #

עיניו זולגות דמעות, ונחיריו זבים, מפיו יוצא ריר, וזבובים עולים עליו.

מהי הרפואה #

אביי אמר, שיקח נענע ולענה, קליפת עץ אגוז, גירור של עור בהמה, חבצלת, קליפת תמרים קטנות. יבשל את כולם ביחד ויכניס את החולה לבית של שיש ואם לא מצא בית כזה, יכניס לבית שעובי הקירות הוא שבע לבנים ואריח שהרוח לא נושבת בו, לוקח שלש מאות כוסות ממי תערובת התבשיל על ראש החולה עד שגולגלתו מתרככת ואז יחתוך את הגולגולת ויביא ארבעה עלי הדס וירים כל אחת מרגלי השרץ שנמצא במוחו של החולה ויניח עלה אחד תחתיו, יטול את השרץ בצבת וישרוף אותו.

האם וכיצד נזהרים מהם #

ר זירא לא היה יושב במקום שיש בו רוח, שמא תנשוב ותעביר אליו את המחלה.
ר יוחנן היה נזהר מהזבובים (יתושים) ששכנו על בעלי ראתן.
ר אמי ור אסי לא היו אוכלים ביצים מאותו מבוי שיש בו בעלי ראתן.
ר אלעזר לא היה נכנס לאוהל החולה.
לעומת זאת, ר יהושוע בן לוי היה נכרך בהם ועוסק בתורה שנאמר "איילת אהבים ויעלת חן" אם היא מעלה חן, אז גם תגן עליו ממיתה.

כיצד נמנעים בני בבל #

אוכלים תרדים, שותים שיכר ורוחצים בנהר פרת