29/07/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 22

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

עדים מכחישים בנתקדשה ונתגרשה #

שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה לא תינשא ואם נישאת לא תצא.
שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה, לא תינשא ואם נישאת תצא.
מה ההבדל?

לאביי #

גורס בברייתא שזה לא שני עדים אלא עד אחד כנגד עד אחד, ואז בשמעיד אחד שנתגרשה והשני סותר את דבריו, אז שניהם מודים שנתקדשה אבל אחד טוען בנוסף שנתגרשה ואין אחד נאמן בפני שנים.

לר אשי #

גורס את הדינים הפוך:
היא וזה שנטען שקדשה גרים בחצר אחת ושנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא ראינו שנתקדשה. אז לא נישאת (משום
לזות שפתיים) אם נשאת תצא כי היא אשת איש.
אותו הדבר בסיפא - אבל בגירושין זה אחרת כי ייתכן שקדשה וגרשה בצנעה ולכן לא תצא.

אם משנשאת באו עדים #

לא תצא. גמר
לר אושעיא זה נאמר על הרישא - שאמרה שהתגרשה. ואז אם באו עדים שהיתה אשת איש, אם נישאת לא תצא מהשני.
רבה בר אבין שנה את זה על הסיפא, שאמרה נשביתי וטהורה אני, ובאו עדים שנשבתה , לא תצא מהכהן.
לפי ר אושעיא, כל שכן שגם בסיפא יהיה הדין כך.
אבל לרבה בר אבין ברישא תצא.
לגבי דברי ר המנונא,
לפי ר אושעיא אשה נאמנת לומר שהתגרשה כי גם שלא בפני בעלה אינה מעיזה ולכן נאמנת.
לפי רבה בר אבין, ר המנונא דיבר רק בפניו שאינה מעיזה, אבל שלא בפניו מעיזה ולכן אינה נאמנת.

אם משנשאת באו עדים #

אבוה דשמואל אומר לא רק אם נישאת ממש אלא אפילו שהתירו לה לינשא, רשאית לינשא.

משנה #

שתי נשים שנשבו, אחת אומר נשביתי וטהורה אני והשניה גם אומרת, לא נאמנות כי אין להם פה שאסר. אבל כאשר כל אחת מעידה על חברתה שלא נטמאה, נאמנות וכשרות לכהונה.

גמרא #

נאמנות נשים שנשבו #

1. אני טמאה וחברתי טהורה, נאמנת
2. אני טהורה וחברתי טמאה, אינה נאמנת.
3. אני וחברתי טמאות, נאמנת על עצמה בלבד
4. אני וחברתי טהורה נאמנת על חברתה ולא על עצמה.

אביי #

בנוגע לדין 2, 4.
מעמידה הגמרא שיש עדים ששתיהן נשבו ולכן אין לה הפה שאסר ולא נאמנת על עצמה.
בנוגע לדין 1, 3
מעמידה הגמרא שאין עדים וכיון שהיא שוויה אנפשה חתיכא דאיסורא לכן נאמנת.

רב פפא #

בכל הברייתא מדובר שיש עדים ולעומתם יש עד אחד שמעיד נגד דברי האשה.

1. העד הפך את דבריה -שהיא טהורה וחברתה טמאה. לכן היא שוויה אנפשה. החברה שלה ניתרת על פיה
2. העד אמר שהיא טמאה וחברתה טהורה, ולכן החברה ניתרת מפי העד והיא נאסרת מפי העדים שנשבתה.
3. העד אומר שהיא וחברתה טהורה, היא אמרה שהיא טמאה ולכן שוויה אנפשה.
4. אני וחברתי טהורה והעד אמר שהן טמאות, לכן היא נאסרת בגלל העדים שנשבתה וחברתה ניתרת על פיה