הדף הקודם

מדוע כשאחת אסורה באיסור מצוה צריכות חליצה #

הרי ר שמעון אמר ששתי אחיות שנפלו לייבום לא מתייבמות ולא חולצות?
אלא זאת גזרה שגזרו דווקא באיסור מצוה (ולא גזרו באיסור ערוה) שיחלצו כדי שלא יבואו להגיד שאיסור מצוה הוא המחייב חליצה ולא זה שהן אחיות ולכן יבואו לפטור מחליצה גם אסורות באיסור מצוה שאינן אחיות. אבל באיסור ערוה לא גוזרים כי אנשים לא יטעו בכך.

משנה #

אם היו שלשה אחים ששנים היו נשואים לשתי אחיות ומת אחד מהם. עשה בה מאמר האח הפנוי ולא הספיק לייבם ומת גם האח השני. לבית שמאי המאמר קונה והשניה תצא ללא חליצה לשוק. לבית הלל, המאמר לא מספיק ולכן צריך בשבילו גט וכן צריכה חליצה בשביל חובת הייבום וכן צריך לחלוץ לשניה.

גמרא #

"זו היא" למעוטי מאי? #

למעט את ר יהושוע שאמר שבמקרה של שני אחים שאחד היה נשוי לאחות אחת (גדולה) והשני היה נשוי לקטנה מ-12. מת הנשוי לגדולה. לר יהושוע צריך לגרש את הקטנה משום אחות זקוקתו וחולץ לגדולה משום אחות אשה מדרבנן.
אלא ההלכה היא או כרבן גמליאל (או שתמאן הקטנה, או שתמתין הגדולה עד שתגדל ויקנה את הקטנה בקניין גמור) או כרבי אלעזר (שמלמדים את הקטנה למאן ואז יכול לייבם את הגדולה)

רבי אלעזר על מאמר לדברי בית שמאי #

רבי אלעזר אומר שמאמר לא קונה קניין גמור באשה אלא רק דוחה את הצרה באופן מלא כך שהיא אחות אשה, אבל בעלת המאמר צריכה חליצה.
לפי ר אשי, רבי אלעזר אמר שמאמר דוחה אבל עדיין משייר את הזיקה של האחות כך שהיא כן תהיה צריכה חליצה

ספקו של רבה לעניין מאמר לבית שמאי #

האם הוא קונה כמו נישואין באשה רגילה או כמו אירוסין באשה רגילה (שנקנית בכסף ושטר וצריכה גם ביאה בשביל להיות נשואה)

למאי הלכתא #

תוהה אביי, מה הנפ"מ? אם לצורך ירושתה, להיטמא לה ולהפר נדריה (לכהן) הרי בארוסה שנקנית מן התורה אמרנו שלא, אז ברור שבאשה שנקנית רק מדרבנן (מאמר) לא ייטמא לה?

הספק לגבי מסירה לחופה #

אלא הספק של רבה הוא בעניין אם בא עליה לאחר המאמר בעל כרחה האם קנה או לא?
צדדי הספק, האם היא ככל אשה שביאה בעל כרכה לא קונה, או שכיון שביבמה נאמר שאם בא עליה בעל כרכה (בלא מאמר) קנה שנאמר "יבמה יבוא עליה" - אפילו בעל כרכה. אז גם במקרה שעשה בה מאמר יוכל לבוא עליה בעל כרכה?

נסיון פשיטה של הספק #

ממשנה בנדרים שראינו בה שרבי אליעזר אומר שבמקרה של שומרת יבם (אשה שנפלה לייבום ועדין לא בוצע הייבום) שנדרה נדר, שבין אם יש יבם אחד בין אם יש שנים ויותר יפר אותם היבם (בהוא אמינא, מבינים שמדובר בכל אחד מהם). דוחה הגמרא, מדובר ביבם שעשה בה מאמר ורבי אליעזר סבר כב"ש. לכן, אפשר לפשוט את הספק שבעל המאמר הוא כנישואין, כי אם כאירוסין, הרי הדין הוא שמפר הארוס ביחד עם האבא וכאן אמר ר אליעזר יפר ולא יפרו.
דוחה ר נחמן בר יצחק, הכוונה שיפר יחד עם האבא ובעל מאמר כארוס.

הסבר של ר' אלעזר לדברי רבי אליעזר #

אופן ראשון: (שיסתדר עם ר נחמן בר יצחק) ר אלעזר יסביר את שיטתו כך שהיא אמנם צריכה גם חליצה ולא די לה בגט, אבל לעניין הפרת נדרים נחשבת כארוסה.
אופן שני: (שיחלוק על ר אמי ורב נחמן בר יצחק בהסבר דברי רבי אליעזר) ר אלעזר יגיד שרבי אליעזר דיבר במקרה של יבמה שתבעה את אחד היבמים שיחלוץ לה או שייבם והוא לא עשה בה לא זה ולא זה ולכן פסקו לה בית דין מזונות. אז ר פנחס בשם רבא אומר, שכל אשה נודרת על דעת בעלה כדי שיתרצה בנדר וכיון שהיבם חייב במזונותיה, אז הוא מפר את נדריה לפי רבי אליעזר.